Vayedaber

Simple Havroutah

Beitsah

Daf 29b

שְׁמוּאֵל — הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן.

Traduction

it is reasonable to conclude that Shmuel came to teach us the practical halakha. Knowing that a baraita permits the practice, Shmuel found it necessary to state that the halakha is otherwise.

Tossefoth non traduit

שמואל הלכה למעשה אתא לאשמועינן. פי' דאם יבא שום אדם לשאול לנו כיצד יעשה אומרי' לו הוראה לאסור אבל אם אנו רואין שום אדם שנוהג היתר בדבר אין אנו צריכין למחות בו ולפי זה לא פליג שמואל ארב דתרוייהו מודו לאסור למעשה מיהו בה''ג פירש ושמואל הלכה למעשה אתא לאשמועינן ופליג אברייתא ופליג ארב ויש שפוסקין כשמואל ואע''ג דהלכה כרב באסורי מ''מ מדאמר סתמא דהש''ס שמואל הלכה למעשה אתא לאשמועינן משמע דהלכה כותיה ויש פוסקין כרב משום דהלכה כרב באסורי וכ''ש הכא דהא תנא [דבי] שמואל כותיה דרב ואומר הר''ר שמואל מאייבר''א דאפי' למ''ד דהלכה כרב מ''מ אסור לנו בזמן הזה למדוד משום ליטול חלה בעין יפה דדוקא בימיהן שהיו מפרישין חלה אחת מכ''ד ונותנין לכהן שייך לומר דמותר משום עין יפה אבל אנו שאין מפרישין כי אם מעט אפילו מעיסה מרובה ואותו מעט נמי אינו נאכל אלא נשרף אין למדוד דלא שייכא סברא דקאמר הכא כדי שתטול חלה בעין יפה אלא יש לנו לשער מאומד שתהיה בריוח כשיעור משום הברכה וכן בפסח נמי יש ליזהר מלמדוד ביום טוב למצות וצריך לעשות פחות מכשיעור ולא ימדוד במדה שעשה למדוד בחול בצמצום אלא יפחות או יוסיף אם המדה קטנה:

תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין שׁוֹנִין קֶמַח בְּיוֹם טוֹב. מִשּׁוּם רַבִּי פַּפְּיָיס וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא אָמְרוּ: שׁוֹנִין. וְשָׁוִין שֶׁאִם נָפַל לְתוֹכָן צְרוֹר אוֹ קֵיסָם, שֶׁשּׁוֹנִין.

Traduction

§ The Sages taught in a baraita: One may not sift flour a second time on a Festival, as this involves unnecessary extra effort. They said in the name of Rabbi Papeyyas and Rabbi Yehuda ben Beteira: One may sift flour a second time. However, they all agree that if a pebble or a wood chip fell into the flour after it had been sifted the previous day, one may sift it a second time in order to remove the items.

Rachi non traduit

אין שונין קמח. שרקדו מאתמול ובא לשנותו בנפה ליפותו אין שונין דאפשר לו מאתמול:

שונין. דליכא טרחא ודבר הנראה הוא שזו היא פעם שניה ואין זה כמרקד לברור:

תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרָבִינָא: אֵין שׁוֹנִין קֶמַח בְּיוֹם טוֹב, אֲבָל נָפַל צְרוֹר אוֹ קֵיסָם — בּוֹרֵר בְּיָדוֹ. אֲמַר לֵיהּ: כָּל שֶׁכֵּן דְּאָסוּר, דְּהָוֵה לֵיהּ כְּבוֹרֵר.

Traduction

A tanna taught the following baraita before Ravina: One may not sift flour a second time on a Festival, but if a pebble or a wood chip fell into the flour after the first sifting, he may remove it with his hand. Ravina said to him: All the more so is the latter procedure prohibited, as it is similar to the prohibited labor of selecting. It is therefore preferable to sift the flour with a sieve, and the unwanted items will thereby be removed.

Rachi non traduit

תני תנא קמיה דרבינא אין שונין. ואפילו נפל לתוכן צרור או קיסם אלא בודק הקסמין והצרורות ובוררן בידיו:

כל שכן דאסור. דמחזי כבורר ובורר אב מלאכה היא כהרקדה והשונה אינו מרקד שהרי נראה שהכל יוצא ואין כאן סובין:

דָּרֵשׁ רָבָא בַּר רַב הוּנָא זוּטֵי אַפִּתְחָא דִנְהַרְדְּעָא: שׁוֹנִין קֶמַח בְּיוֹם טוֹב. אֲמַר לְהוּ רַב נַחְמָן: פּוּקוּ וֶאֱמַרוּ לֵיהּ לְאַבָּא: שְׁקִילָא טֵיבוּתָךְ וְשַׁדְיָ[א] אַחִזְרֵי, פּוֹק חֲזִי כַּמָּה מַהוֹלָתָא הַדְרָן בִּנְהַרְדְּעָא.

Traduction

Rava bar Rav Huna the Short taught at the entrance to Neharde’a: One may sift flour a second time on a Festival. Rav Naḥman said to the students standing before him: Go out and say to Abba, i.e., to Rava bar Rav Huna, as Rava is a shortened form of Rav Abba: Your good has been removed and cast upon thorns, meaning that your teachings are not needed. Go out and see how many sieves circulate in Neharde’a, as all the women already know that this is permitted.

Rachi non traduit

לאבא. לחברי:

שקילא טיבותיך. אין אנו מחזיקין לך טובה בכך נטולה היא טובתך ומוטלת על הקוצים טיבותיך גרי''ר בלע''ז:

מהולתא. נפות:

הדרן בנהרדעא. שכולן יודעות שמותר:

דְּבֵיתְהוּ דְּרַב יוֹסֵף נָהֲלָא קִמְחָא אַגַּבָּא דְּמַהוֹלְתָּא. אֲמַר לַהּ: חֲזַי, דַּאֲנָא רִפְתָּא מְעַלַּיְתָא בָּעֵינָא. דְּבֵיתְהוּ דְּרַב אָשֵׁי נָהֲלָא קִמְחָא אַגַּבָּא דְּפָתוּרָא. אָמַר רַב אָשֵׁי: הָא דִּידַן, בְּרַתֵּיה דְּרָמֵי בַּר חָמָא, וְרָמֵי בַּר חָמָא מָרָא דְעוֹבָדָא הֲוָה, וְאִי לָאו דַּחֲזַאי מִבֵּי נָשָׁא לָא הֲוָה עָבְדָא.

Traduction

The Gemara relates that Rav Yosef’s wife was once sifting flour in an unusual manner on the reverse side of a sieve. He said to her: Look, I want good-quality bread, hinting that she need not invert the sieve but may sift the flour in her regular fashion. The Gemara likewise relates that Rav Ashi’s wife was once sifting flour onto a table, rather than into a bowl in the usual manner. Rav Ashi said: This one of ours, my wife, is the daughter of Rami bar Ḥama, and Rami bar Ḥama is a master of good deeds who is meticulous in his performance of mitzvot. Had my wife not observed this practice in her father’s house, she would not have acted in this manner. Therefore, one can learn the halakha in practice from her actions.

Rachi non traduit

אגבא דמהולתא. באחורי הנפה כדי לשנות:

רפתא מעליתא. אי את צריכה לשנות דשונין קמח ביום טוב:

אגבא דפתורא. אחורי השלחן שיש לו תוך שקורין טורנרוייר''א והיא היתה שונה הקמח על אחוריו משום שנוי:

הא דידן. זו אשתי ברתיה דרמי בר חמא היא:

מרא דעובדא. מדקדק במעשיו:

Tossefoth non traduit

אגבא דפתורא. פ''ה אחורי השלחן כמו אגבא דמהולתא ואפשר לפרש ע''ג השלחן ממש וחשיב שנוי לפי שדרך לרקד בעריבה ומ''מ אין להתיר תחלת הרקדה על ידי שנוי דהא אשונין דברייתא קאי ורשב''ם פירש דע''י שנוי אין לחלק ויש לסמוך עליו לענין להתיר לשפחה נכרית תחלת הרקדה ע''י שנוי אבל אנו לעצמנו אין לסמוך:

מַתְנִי' הוֹלֵךְ אָדָם אֵצֶל חֶנְוָנִי הָרָגִיל אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: תֵּן לִי בֵּיצִים וֶאֱגוֹזִים בְּמִנְיָן, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בַּעַל הַבַּיִת לִהְיוֹת מוֹנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ.

Traduction

MISHNA: A person may go on a Festival to a grocer from whom he is accustomed to buy and say to him: Give me eggs and nuts of such-and-such a number, as it is the manner of a homeowner to count this way in his own house. Counting eggs or nuts is not considered a commercial activity, as people regularly mention the number of eggs and nuts that they need.

Tossefoth non traduit

אצל חנוני הרגיל אצלו. בין הוא נכרי בין ישראל דאין לחלק רק היכא דאיכא חששא דמחובר או נולד:

גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: הוֹלֵךְ אָדָם אֵצֶל רוֹעֶה הָרָגִיל אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: תֵּן לִי גְּדִי אֶחָד אוֹ טָלֶה אֶחָד. אֵצֶל טַבָּח הָרָגִיל אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: תֵּן לִי כַּף אַחַת אוֹ יָרֵךְ אַחַת. אֵצֶל פַּטָּם הָרָגִיל אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: תֵּן לִי תּוֹר אֶחָד אוֹ גּוֹזָל אֶחָד. אֵצֶל נַחְתּוֹם הָרָגִיל אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: תֵּן לִי כִּכָּר אֶחָד אוֹ גְּלוּסְקָא אַחַת.

Traduction

GEMARA: The Sages taught in the Tosefta: A person may go on a Festival to a shepherd with whom he is accustomed to deal and say to him: Give me one kid, or one lamb. Similarly, one may go on a Festival to a butcher from whom he is accustomed to buy and say to him: Give me one foreleg of an animal, or one thigh. Likewise, one may approach one who deals in fattened fowl from whom he is accustomed to buy and say to him: Give me one dove or one pigeon. He may also visit a baker from whom he is accustomed to buy and say to him: Give me one loaf or one cake [geluska].

Rachi non traduit

רועה. זה המגדל בהמות ופעמים שמוכר מהן:

הרגיל אצלו. שמתוך שרגיל אצלו מאמינו ונותנו לו בלא פסוק דמים:

פטם. המפטם עופות לשון משמין:

וְאֵצֶל חֶנְוָנִי הָרָגִיל אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: תֵּן לִי עֶשְׂרִים בֵּיצִים, אוֹ חֲמִשִּׁים אֱגוֹזִים, עֲשָׂרָה אֲפַרְסְקִין, וַחֲמִשָּׁה רִמּוֹנִים וְאֶתְרוֹג אֶחָד. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַזְכִּיר לוֹ סְכוּם מִדָּה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַזְכִּיר לוֹ סְכוּם מִקָּח.

Traduction

And one may go on a Festival to a grocer from whom he is accustomed to buy and say to him: Give me twenty eggs, or fifty nuts, or ten peaches, or five pomegranates, or one etrog, provided that he does not mention any measure. In other words, he must not specify a unit of measurement, e.g., a kav; rather, he must state a number, which is not the usual manner of making a purchase. Rabbi Shimon ben Elazar says: This is permitted, provided that he does not mention the amount of the purchase, meaning that he must not mention the sum of money that he is spending, but rather he must take what he needs and after the Festival they will calculate how much he owes.

Rachi non traduit

סכום מדה. קב או קבים:

סכום מקח. דמים:

Tossefoth non traduit

שלא יזכיר לו סכום מדה. פי' רש''י קב או קבים וסכום מקח שלא יאמר לו תן לי אגוזים בדינר אחד או בשנים וקשה דפשיטא דאסור ועוד אמאי קאמר סכום מדה ה''ל למימר ובלבד שלא יזכיר מדה ותו לא לכן נ''ל כר''ח דגריס סכום מנין וקאי אלעיל וה''פ אמרת דילך אדם אצל חנוני הרגיל אצלו ויאמר לו תן לי ה' אגוזים או י' אפרסקין ובלבד שלא יזכיר סכום מנין שלא יאמר לו תן לי י' אגוזים וכבר נתת לי ל' ואם כן אני חייב לך מ' בין הכל אבל רבי שמעון אומר ובלבד שלא יזכיר סכום מקח שלא יאמר לו תן לי אגוזים בששה פשיטין וכבר נתת לי כך ואם כן אני חייב לך מכל י''ב פשיטין אבל סכום מנין שרי וכן איתא בתוספתא ובה''ג מכאן יש ליזהר שלא להזכיר אפילו סכום מנין לפי שדומה למקח וממכר:

הֲדַרַן עֲלָךְ אֵין צָדִין

Traduction

MISHNA: One who brings wine jugs from one place to another place may not bring a large number of them in a basket or in a tub in the usual weekday manner on a Festival, as this is disrespectful of the Festival; but he may bring one or two barrels on his shoulder or carry them in front of himself. Similarly, one who brings straw for kindling or for feeding animals may not place the tub behind him while carrying it, as this is the usual weekday manner; but he may transport it in front of him in his hand, in an unusual fashion. And one may begin taking straw for kindling

הַמֵּבִיא כַּדֵּי יַיִן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם — לֹא יְבִיאֵם בְּסַל וּבְקוּפָּה, אֲבָל מֵבִיא הוּא עַל כְּתֵפוֹ אוֹ לְפָנָיו. וְכֵן הַמּוֹלִיךְ אֶת הַתֶּבֶן — לֹא יַפְשִׁיל אֶת הַקּוּפָּה לַאֲחוֹרָיו, אֲבָל מְבִיאָהּ הוּא בְּיָדוֹ. וּמַתְחִילִין

Traduction

Rachi non traduit

מתני' המביא ממקום למקום. בתוך התחום או ע''י ערוב:

לא יביאם בסל ובקופה. לתת שלש וארבע בתוך קופה וישאם משום דנראה כמעשה דחול לשאת משאות:

אבל מביא על כתפו. אחת או שתים דמוכח דלצורך י''ט:

או לפניו. בידו:

וכן המוליך את התבן. להסק או לבהמה לא יפשיל קופה לאחריו דגנאי יו''ט שנראה כמתכוין למלאכה רבה או להוליך למקום רחוק כדרך חול:

Tossefoth non traduit

מתני' המביא כדי יין וכו' לא יביאם בסל. ותימה דאמרינן בשבת פ' מפנין (שבת דף קכו:
ושם) מפנין ד' קופות או ה' וכ''ש שיהא מותר בי''ט וי''ל דהתם מיירי שאינו יכול להוציא לחוץ ואין רואין אותו וע''כ מותר והכא מיירי ביו''ט שיכול להוציאו לחוץ ורואין אותו וע''כ יהא אסור שהרואה אותו אומר לצורך חול מביא אותם ולהכי אסור ומ''מ קשה דאמר אבל הוא מביא על כתפו אלמא משמע דמרבה בהלוכא עדיף וקאמר התם במסכת שבת למעוטי בהלוכא עדיף ויותר טוב להביאן בסל או בקופה בפעם אחת מלהביאן כל אחת בפני עצמה וי''ל דלמה דפי' ניחא דהתם מיירי בשבת דלא הוי כעובדי דחול שאין מטלטל כי אם מזוית לזוית באותו בית ולכך קאמר למעוטי בהלוכא עדיף טפי משום טרחא יתירא אבל הכא מיירי ביו''ט משום טרחא יתירא לא קפדינא אלא משום דמחזי דעביד כעובדי דחול וא''כ עדיף טפי לאפושי בהלוכא ויעשה דרך שנוי כי היכי דלא לתחזי דעביד כעובדי דחול ופעמים נמי דאסור לאפושי בהלוכא אע''ג דממעט במשאוי כיון שאין משנה מדרך חול:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source